שנת תפוח האדמה

כוהנת התקשורת האמריקאית, אופרה ווינפרי, צוטטה פעם כשאמרה כי גן עדן בעיניה הוא תפוח אדמה אפוי גדול וכבד. אם אופרה ווינפרי יכולה, מי אנחנו שנגיד לא למלך החדש של שנת 2008 – תפוח האדמה...

במטרה להעלות את המודעות לחשיבותו של תפוח האדמה בארצות מתפתחות, הכריז האו"ם על שנת 2008 כעל שנת תפוח האדמה. בינואר התקיים בהודו קונגרס בינלאומי לתפוחי אדמה; בפברואר קונגרסים בינלאומיים בקנדה; קהיר, דנבר, ניירובי שבקניה ופרו, מולדת תפוח האדמה, אירחו פסטיבלי תפוחי אדמה בינלאומיים במרץ; בייג'ין וברזיל היו על המפה באפריל ובמאי נחגגה שנת תפוח האדמה בקראצ'י שבפקיסטן, בפריז ובשוויץ. מה יש בו, בתפוח האדמה, שהעניק לו את הכתר על פני חבריו החציל והעגבנייה? ולמה דווקא עכשיו?

מאז ועד היום

האגדה מספרת כי סר וולטר ראלי היה הראשון שהביא את תפוח האדמה לאנגליה; על פי עדויות אחרות היה זה דווקא סר פרנסיס דרייק. בשנת 1586, אחרי שנלחם בספרדים באיים הקריביים, דרייק עצר בקרטנגה שבקולומביה כדי להצטייד באספקת מזון, כולל טבק ופקעות תפוחי אדמה.
כך או כך אירופה אימצה את התגלית החדשה. אפילו אצל הצרפתים, שהאמינו שהתפוד הוא מזון נחות שאינו ראוי לבני אדם, ונהגו במשך שנים להאכיל בו חזירים ושבויי מלחמה, הפך הירק למלכותי במשבר הכלכלי של המאה ה-18. עד מהרה התברר שקל יותר לגדל תפוחי אדמה מאשר שיבולת שועל או חיטה בזכות השטח הקטן שהם תופסים והקלות בה אפשר להוציא אותם מהאדמה.
עד 1650 כבר היו תפוחי האדמה הגידול הפחממתי העיקרי באירלנד. האירים שרדו והפכו לתלויים כמעט באופן בלעדי בתפוחי האדמה, אבל בשנות ה-40 של המאה ה-19 פגעה מחלה בתפוחי האדמה והפכה אותם לעיסה ספוגית ובלתי אכילה. ב-1847, הזכורה בהיסטוריה האירית כ-"47 השחורה", הושמדו במחלה רוב יבולי האי. מיליונים מתו מרעב ורבים היגרו לאמריקה.
האזכור הראשון של תפוחי אדמה בצפון אמריקה מגיע מן המתיישבים האיריים בלונדונדרי, ניו המפשייר, ב-1719.
שטחי גידולי תפוחי האדמה בארצות מתפתחות הכפילו את עצמם ב-40 השנים האחרונות. בפחות משני עשורים נהפכה סין ליצרן הראשי של תפוחי אדמה – לפני רוסיה, אירופה או ארה"ב. יותר מ-315 מיליון טון תפוחי אדמה מגודלים בשנה, מהם 162 מיליון לפחות בחוות במדינות מתפתחות. סין והודו מייצרות שליש מתפוחי האדמה של העולם.

קצת עובדות

צמח תפוח האדמה הוא נמוך, חד שנתי ויש לו פרחים לבנים בעלי עלים צהובים. הוא גדל היטב באקלים קר וגשום ולכן יש המון גידולי תפוחי אדמה בבלארוס, פולין, גרמניה ורוסיה. אז למה בכל זאת יש כל כך הרבה תפוח אדמה בישראל (הישראלים צורכים 4,200 טון בשבוע לכל אורך השנה)? כי ממש כמונו הישראלים, תפוח האדמה הוא סתגלני וניתן לגידול גם באקלים ממוזג. אותה סתגלנות היא זו שהעניקה לתפוח האדמה את הכתר בשל ההנחה שהוא יוכל לגדול במדינות מתפתחות ולהאכיל את הרעבים ברחבי העולם.

הזנים הפופולאריים בישראל הם הדזירה בעל הקליפה האדומה – מתאים במיוחד להכנת צ'יפס; ווינסטון – זן גדול במיוחד, מתאים לבישול ואפייה; דרגה – תפוח אדמה אליפטי בעל קליפה צהבהבה נוטה להתפורר בבישול ולכן מתאים למרקים ואפייה; אלמרה – נמכר רק בחורף ובקיץ, טוב להכנת פירה; ומונדיאל – זן הולנדי בעל צורה "אגסית", אינו נוטה להתפורר ולכן מתאים לבישול בקליפה ואפייה.

למרות האמונה העממית שתפוח האדמה והבטטה הם קרובי משפחה, אין ביניהם קשר של ממש. למען האמת, הם אפילו לא חברים. יחד עם זאת, ישנם זנים רבים של תפוחי אדמה, מהם חומים, צהובים, וורודים וסגולים, הנקראים לפעמים גם כחולים. תפוחי אדמה ניתנים לאחסון במשך זמן ממושך, למרות שהם נבדלים זה מזה בעמידותם – חלקים מגיבים טוב יותר להרתחה, חלקם לאפייה, לחלקם טעם טוב יותר כשהם נצלים בתנור.
ב-1995 תפוח האדמה כבש יעד חדש: החלל. מדענים בנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית הצליחו לגדל תפוחי אדמה על מעבורת החלל קולומביה ובכך הפך התפוד לירק הראשון בעולם שגודל מחוץ לכדור הארץ.

ועוד עובדה מדהימה אחת: מתפוח אדמה בודד ושני חוטים ניתן לייצר זרם חשמלי נמוך שמספיק להדליק נורה בפנס או להפעיל שעון דיגיטאלי. מישהו אמר חסכון באנרגיה?



ערך תזונתי

לא רק סתגלנותו של תפוח האדמה היא שהביאה לו את הכתר, אלא ייתרונותיו התזונתיים הרבים: בנוסף לפחמימות ופרוטאין באיכות גבוהה, המתאימה מאד לצרכים האנושיים, תפוח אדמה בינוני מכיל 45% מהערך היומי המומלץ של ויטמין C,י25% מהערך היומי המומלץ של אשלגן, 3 גרם של סיבים תזונתיים, וכל זה ב-100 קלוריות בלבד.

חשוב לדעת!!!
1. כדי שתפוחי האדמה לא יפסידו בשעת בישול מערכם התזונתי רצוי לבשלם בקליפתם לאחר שנשטפו היטב. אם אין מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם רצוי לבשלם במעט מים ובסיר מכוסה היטב. במי הבישול ניתן להשתמש למרקים ורטבים.
2. ככל שתפוחי האדמה גדולים יותר כך הם ניתנים לאחסון לזמן ארוך יותר. תפוחי אדמה נשמרים היטב בטמפרטורה של 8-25 מעלות, בחושך ובאווירה שאינה יבשה מדי. הטוב ביותר בתנאים ביתיים – בשקיות נייר חום.
3. כאשר תפוח האדמה מקבל גוון ירוק הדבר מעיד על פקעת שאוחסנה זמן רב מדי באור ולא רק טעמה עלול להיפגע, אלא שהיא עלולה להיות רעילה למאכל לבני אדם ולחיות.
4. לצפייה ברכיבים התזונתיים של תפוח האדמה לחץ כאן.